קישוריות בטקסט

מילות קישור

קישוריות בטקסט

החלקים של הטקסט עלולים להיות מנותקים זה מזה, ולעיתים הם ארוכים ומרוחקים זה מזה. כדי לסייע לקורא לקשר בין החלקים המנותקים ולקרב את החלקים הרחוקים זה לזה, הכותב משתמש באמצעים לשוניים המבטאים קישוריות.

מלות הקישור

מלות הקישור (מלים מקשרות) הן ה"דבק" המדביק את חלקי הטקסט השונים.
כאשר קוראים טקסט עיוני, כדאי להיעזר במלות הקישור כדי להבין אותו. כאשר כותבים טקסט עיוני, חשוב להשתמש במלות קישור מתאימות ומדויקות. הכרת החלופות השונות של מלות הקישור, עוזרת בבחירת האפשרות המתאימה בשעת הכתיבה, ומשרתת את הבנת הטקסט.






דרכי קישור במאמר

ניתן למיין את הטקסט לשני מישורים:
1. מישור התוכן
2. מישור הלשון

1. מישור התוכן- לכידות.
כדי לשמור על לכידות בטקסט יש להקפיד על:
א. ידע מוקדם
פעולה תיקשורתית בין אנשים מבוססת על ההנחה, שבין הדובר/הכותב לבין השומע/הקורא יש מאגר ידיעות משותפות לגבי עניינים שונים ( דבר זה שונה מטקסט לטקסט )
ב. מסגרת הקשרית
פירושו עולם שיח משותף. לכל טקסט מסגרת הקשרית, הכוללת מקום, אירוע, תופעה, עלילה, דמות.
ג. נושא על
הנושא של הטקסט המלכד את תוכנו. (מעבר לפסקה מסוימת) למשל, הטקסט יעסוק במטוס מסוים. נושא העל – יהיה תעופה או הטקסט יעסוק במכונית מסוימת, נושא העל – יהיה כלי תחבורה.
ד. יחסים לוגיים בין משפטים ורעיונות מרכזיים ומשניים בטקסט
למשל, יחס של ניגוד ועימות בין עמדות, יחס של סיבה ותוצאה וכו'.
ה. מסרים גלויים וסמויים (נסתרים) של עמדה
בירור עמדת הכותב לנושא המובע.

2. מישור הלשון- קישוריות.
קישוריות פירושה הדרך שבה מתחברים ומתקשרים המשפטים בפסקה זה לזה. הכוונה לקישור בין המשפטים באמצעות מלות הקישור.
מלות הקישור מחברות בין המשפטים, וכן בין הפסקות והן נחלקות ל:
א. מלות יחס – מלות קישור הניתנות להטייה כגון: ב, ל, על , אצל וכו'.
ב. מלות חיבור – מלות קישור, שאינן ניתנות להטייה, אך מצביעות על סוג הקשר כגון: אף =גם – לתוספת, אולם – לניגוד, מפני ש – לסיבה וכו'.

באמצעות מלות הקישור אנו בונים רעיונות ואיתם ניתן להרחיב פסקה, קטע, מאמר וכו'.
מלות קישור אלה מכונות מלות קישור פורמאליות
ישנה גם קישוריות בלתי פורמאלית בטקסט הבאה לידי ביטוי באמצעות מאזכרים.
מאזכר הוא מלה המחליפה או רומזת למלה או למלים שהוזכרו בפסקה.
קיימים כמה סוגי מאזכרים:
1. מאזכר חוזר – כאשר אותה מלה חוזרת שנית בהמשך הפסקה.
" השביתה התקיימה לאחר שבית הדין האזורי לעבודה דחה את בקשת המדינה להוציא צווי מניעה נגד השביתה".
2. מאזכר ממיר או נרדף – כאשר המלה המחליפה היא מלה קרובה במשמעות או נרדפת.
" הזאטוטים שיחקו בחדר בהנאה. לפתע ראתה הגננת את הפעוטות מתרחקים מטווח ראייתה".
3. כינויי גוף – במקום המלה הראשית , בא כינוי גוף מתאים.
" המורה קראה לילדים, אך הם לא שמעו אותה.
4. כינויי שייכות – " יעל מסרה את מבחנה לאחר שעה קלה".
5. מלות יחס בהטייה – " קובי פגש את חגית ומסר לה את הספר שקיבל ממנה".
6. כינוי רמז – "המארחת קיבלה את פני האורחים. אלה הופיעו בתלבושות ססגוניות".
7. ביטוי מכליל – " העיתונות, הרדיו והטלוויזיה – מביאים לנו באופן שוטף מחדשות היום".



















תרגיל 1 - לכידות
א. קרא את שתי הפסקות שלפניך ובדוק איזו מבינהן מלוכדת יותר:


שבועת היפוקרטס

היפוקרטס היה רופא ומנתח יווני שהאמין במחויבותו של הרופא כלפי החולה שלו.
לפי השקפתו, הרופא חייב לעשות כל שביכולתו כדי להקל על סבל החולה, וברוח זו הוא ניסח שבועה הנקראת על שמו, "שבועת היפוקרטס". זוהי שבועה שכל בוגרי בתי הספר לרפואה נשבעים בה בטקס הסיום של לימודיהם, כאשר הם מקבלים את ההסמכה לעסוק ברפואה. היפוקרטס כונה גם "אבי הרפואה", כי היה הראשון שהבחין בין הרפואה כמקצוע מדעי ובין הריפוי בדרך מגית – דתית. הוא לא האמין כמקובל באותם ימים, שהחולה נפל למשכב בגלל קללת האלים או אויבים אחרים, אלא קבע, שהמחלה היא תופעה טבעית, ושסימניה מבטאים את תגובת הגוף עליה.


היפנוזה

מקור המלה "היפנוזה" הוא במלה היוונית "היפנוס", היפנוס היה אל השינה במיתולוגיה היוונית. זהו סוג מיוחד של שינה עמוקה, אשר אינה דומה לשינה המוכרת לנו. המהופנט, שהפילו עליו תרדמה מיוחדת, שומע את פקודות המהפנט שלו, ובד"כ מציית להן. אע"פ שישנם קולות אחרים בסביבה אין "הנרדם" שומע אותם. אפשר להפנט אנשים בריאים או אנשים חולים, אבל כמעט אי אפשר להפנט אדם המתנגד לכך. כי אדם השרוי בתרדמה היפנוטית מסרב בדרך כלל למלא אחר פקודות המנוגדות למצפונו.




תרגיל 2 – מאזכרים
ב. קרא את הקטע שלפניך וסמן בו את המאזכרים למלה הראשית "אינדיאנים".

האינדיאנים מכונים "אינדיאנים אדומים" בשל גון עורם שהוא כעין הנחושת. הם דומים מאד לעמי סיביריה ומונגוליה ולהם שיער שחור חלק. בגבות עיניהם העליונות יש להם קפל עור, המקנה להם חיתוך עיניים צר האופייני למונגולים. יש אינדיאנים גבוהי קומה ויש אחרים נמוכי קומה. לחלק מהם תווי פנים שטוחים, ולחלקם קימורי פנים בולטים.

ג. לאחר שסימנת את כל המאזכרים למלה "אינדיאנים", נסה לכתוב במקום כל מאזכר את המלה הראשית.

בתרגיל זה נוכחת לדעת שהמאזכרים מקשרים את המשפטים בפסקה.

שיעורי – בית
לפניך החלק הפותח של הפסקה "אלימות מילולית". ואחריה שלושה המשכים. מצא את ההמשך שיביא ללכידות הטובה ביותר בפסקה.

החלק הראשון

האלימות המילולית לא צמחה והתפתחה בקרב העם אלא החלה מלמעלה – מהצמרת. אחד הגורמים העיקריים לאלימות זו הוא התנהגות אישי הציבור – הפוליטיקאים, נבחרי העם, שמקום מושבם בכנסת.




המשך א'
לעיתים קרובות קוראים אנו בעיתונים דברי השמצה חריפים שכתבו עיתונאים נגד פוליטיקאים או אנשים מפורסמים אחרים. גם בכלי התקשורת: הרדיו והטלוויזיה אנו עדים לדיונים בנושאי חברה ומדינה. הדיונים אשר אמורים להתנהל באווירה תרבותית ורגועה, הופכים בד"כ לוויכוחים סוערים – המדיינים משסעים זה את זה , האווירה מתלהטת ואפילו המנחה אינו מצליח להרגיע את הרוחות. דוגמה אישית זו שנותנים לאזרח בתכניות אלו היא אשר יוצרת נורמה שלילית של חופש הביטוי, ומכאן ועד לאלימות מילולית הדרך קצרה.

המשך ב'
האזרח שבחר בפוליטיקאים החביבים עליו מאמין בדרכיהם ומצפה שיביאו לשינוי, אשר ישפר את חייו במדינה. אבל, כידוע, הפוליטיקאים "מפזרים" הבטחות רבות בתקופת הבחירות, ואח"כ אינם דואגים לקיים את כל הבטחותיהם. הבוחר המאוכזב מרגיש נבגד ויודע, שבמדינה דמוקרטית יש לו זכות למחות. אחת מדרכי המחאה היא ההפגנה. בכל הפגנה ממוצעת במדינה דמוקרטית נושאים שלטים וקוראים קריאות הגובלות לעיתים באלימות מילולית. בדרך זו מתרגל האזרח הפשוט את מחאתו, והוא מאמין שזוהי זכותו במדינה דמוקרטית.

המשך ג'
הפוליטיקאים דנים בנושא מסוים שעליו הם חלוקים, הם מרימים את קולם, צועקים, מתנגחים זה בזה ואף מעליבים זה את זה. הדיון שהתחיל כדיון תרבותי בכנסת הופך להיות ויכוח תוקפני ואלים, והאזרח הקטן שרואה את הפוליטיקאי הנערץ עליו נוהג כך, מפנים את התנהגותו, לומד ממנה ובמשך הזמן מתחיל לחקות אותה.

מילות קישור


1. זמן
2. מילות סיבה
3. מילות ניגוד
4. תוספת
5. מילות תוצאה
6. מילות
הסבר והדגמה
7. מילות ויתור
8. נסחים זהירים
9. מילות השוואה
מאז
בעוד ש...
כאשר
לאחר מכן
כש...
אחר כך...
בשעה ש...
עד ש...
בזמן ש...
ראשית...שנית..תחילה ..לבסוף
לאחרונה...
כעבור...
לפני...
אחרי...
קודם לכן...
לפנים...
אמש...
אתמול...
היום...
מחר...
שלשום...
עכשיו...
עתה...
תמיד...
למחרת...
בו בזמו...

עקב...
מפני ש...
מאחר ש...
בשל...
כיוון ש...
משום ש...
לפי ש...
היות ש...
הואיל ו...
כי...
יען...
בזכות...
הודות....
לרגל....
(שם עצם)
בגלל...
(שם עצם)
מחמת...
(שם עצם)
משום...
(שם עצם)
מפאת ה...
בגין...



אולם...
חרף...
אבל...
אך...
ברם...
לעומת זאת ...
אלא...
לעומת...
בניגוד ל....
אומנם... אבל...
עם זאת...
לכאורה...

בנוסף...
יתר על כן...
דבר נוסף...
גם...
כמו כן....
נוסף על כך....
אף...
זאת ועוד....
למעלה מזה....
פנים נוספות....
יתרה מכך...

לפיכך...
משום כך....
מסתבר כי....
הודות לכך...
כתוצאה מכך...
מכל מקום...
לכן...
מן האמור לעיל...
יוצא ש...
עקב זאת...
על כן....
אי לכך...
המסקנה העולה היא...
נמצא ש...
מכאן ש...
כלומר...
דהיינו...
אף ש...
למרות זאת...
רוצה לומר...
הווה אומר...
במילים אחרות...
משתמע מזאת...
זאת אומרת...
הוא אשר...
לאמור...
ללמוד ש...
פירושו של דבר
הדגמה:
כמו, לדוגמה,
למשל, כגון...
אף על פי...
למרות...
אף ש...
למרות זאת...
על אף זאת...
אף על פי כן....
על אף...
גם כי...
אפילו...
אף כי...
בכל אופן...
על כל פנים...
כנראה...
יתכן...
מתקבל על הדעת...
קרוב לוודאי....
נראה ש....
בדרך כלל...
אפשר ש...
אולי...
דומה ש...
מן הסתם...
יחסית ל...
כך גם...
בניגוד ל...
כך אף...
כשם ש...
אף...
כמו...
לעומת...
כפי ש...
בדומה ל....
בהשוואה ל...
10. מילים המביעות החלטיות
11. מילות תכלית
12. שני צדדים לרעיון
13. הדגשה
14. הפחה
15. תנאי
16. אופן
ברור לחלוטין...
אין ספק ש...
ללא ספק...
דומה ש....
ניתן לומר ש...

כדי...
למען...
לשם...
על מנת ש...
במטרה ש...
מחד גיסא... ומאידך גיסא
בצדו השני של המטבע...
לא כל שכן....
קל וחומר...
על אחת כמה וכמה...
אכן...
בייחוד...
ודאי...
ראוי להדגיש...
במיוחד...
רק ...
בלבד...
למעט...
חוץ מ...
פרט ל...
אם...
לו...
אלמלא...
אילו...
אלא אם כן...

בצורה ש...
בדרך ש...
כך ש...
באופן ש...

חלקי הדיבור

ניתן לחלק את המלים בשפה לשלוש קבוצות עיקריות:
א. שם
1. שם עצם (ש"ע) = דוגמה (ילד, חוכמה, שמירה)

מקבל נטיית צורת
ידוע שייכות סמיכות

הספר ספרי ספרי-התלמידים

2. שם תואר (ש"ת)

- מלווה שם עצם ומתאים לו במין ובמספר (ילדה קטנה, ילדים קטנים)
- ניתן להחיל עליו את הערכים:
א. דמיון ( כמו…) כמו חברו
ב. יתרון ( יותר מ…) שובב יותר מחברו
ג. הפלגה ( ביותר ) השובב ביותר

3. כינויי השם – הם תחליפים לשם עצם או לצירוף השמני (PRONOUN)



כינויי גוף כינויי שייכות כינויי רמז כינוי סתמי

פרודים: אני, פרודים: שלי זה, זאת, מתייחס לדבר מה בלתי
אתה שלו ההם, ההן מסוים: מישהו, משהו,
פלוני

חבורים: כתבתי חבורים: ספרך
כתבת









4. שם המספר




מספר מונה מספר סודר מספר חלקי

מציין את מציין מקומו של מציין את החלק מתוך השלם:
כמותו של פריט בסדר מסוים:
השם:

שלושה חדרים השולחן החמישי חצי, רבע, החלק העשרים וחמישה.


ב. פועל

1. פועל

מלה שניתן להטותה בשלושת הזמנים: עבר, הווה, עתיד :


לקחתי לוקח אקח

2. תואר הפועל

מלה המתארת את הפועל מבחינות רבות: מקום, זמן, סיבה, אופן, תכלית ועוד.
סוגים אחדים של תוארי פועל


תוארי פועל סיומת Xית סיומת Xום סיומת Xות
מובהקים

אתמול, טלפונית שלשום ארוכות
מהר, עקרונית פתאום קצרות
אמש,
מיד



ב+ש"ע מופשט

במהירות, בקיצור

2. שם הפועל (ללכת, לשמור)

המקור הנטוי או כפי שרגילים לכנותו שם-הפועל הוא תבנית שאינה מציינת זמן או גוף, לכן אינה פועל (לא ניתן להטות אותה בשלושת הזמנים), מצד שני אי אפשר להוסיף לה ה'א הידיעה כמו לשם. את שם הפועל ניתן לשנות לש"ע או לפועל נטוי ללא משמעות: דוגמה:
אסור לעשן


העישון אסור אסור שיעשנו


3. מלות
א. מלות יחס - מלים שניתן להטותן לפי הגופים השונים
את, מ, על, ב, אצל,
אותי, ממני, עלי, בנו, אצלם
ב. מלות קישור – מלים שלא ניתן להטותן, אך הן מציינות תפקיד
מבחינים בין מלות חיבור למלות שיעבוד
מלות חיבור: ו, אבל, אולם
מלות שעבוד: מכילות לעיתים קרובות את מלת השעבוד ש…
מפני ש, לאחר ש, כי
ג. מלות קריאה
מלים הבאות לציין התפעלות, התרגשות, שמחה או צער:
הידד! האח ! אוי ואבוי!
ד. מלות שלילה
אין, לא, בל, אל.


תרגיל

1. מיין את המלים הבאות לחלקי הדיבור השונים:
אל, אותה, התבוננות, בזריזות, העשירית, בדירתי, מישהו, פנה, לפנות, אל, היעלמות, נעלמה, להיעלם, ו, בשקט, ערירית, חכם, הואיל ו, ממני, צפוף, ללקט, עשרים ואחד, אנחנו, הללו, על, ההן, גם, התבודדות, להתבודד, התבודדנו, בתנאי ש, מהיר, מתפתלת, אך, הסכמים, נבונים, בקושי, למה, עימו, לשבץ, משאלה, עידוד, שליש, אתם
2. מיין את המלים הבאות בטבלה:
שם-עצם פועל תואר-השם תואר הפועל
שתיקה, השתיק, אז, חזק, משוגע, מחר, ציפור, הרגשה, הרגיש, יפות, יופי, אמיץ, עתה, אישי, ארוכה, מיד, עושר, הקדמה, הקדים.








* * *


חלקי המשפט – תחביר
חלקי הדיבור – בודקים את תפקידה של כל מלה בפני עצמה.
חלקי המשפט, לעומת זאת בודקים את תפקידה של כל מלה בתוך משפט נתון.
חלקי המשפט החשובים ביותר, שבלעדיהם המשפט אינו משפט הם: הנושא והנשוא
משפט שנשואו הוא פועל נקרא פועלי
משפט שנשואו הוא שם נקרא שמני
משפט פשוט הוא משפט, שיש לו נושא אחד ונשוא אחד


















נושא
נשוא

הנתון במשפט דוגמה: החידוש במשפט

משה נסע
נתון חידוש


בין הנושא והנשוא קיימת התאמה במין ובמספר

דוגמה: בהרים כבר השמש מלהטת =

הנוש' והנש' שניהם ממין נקבה ושניהם יחידה



עונה על השאלות: מי? מה?

השולחן נשבר – מה נשבר?
הילד בכה – מי בכה?


מלות השלילה מצטרפות
לנשוא במשפט
אני לא נוסע לחיפה
נשוא

בד"כ לפני הנושא לא
תבוא מלת יחס, אבל
שה"פ יכול לשמש כנושא:
אסור לעשן = העישון אסור

אם יש פועל במשפט הוא
הוא לעולם הנשוא במשפט
ולכן בניתוח משפטים
מתחילים מהנשוא ובודקים מה מתאים לו במין
ובמספר וזהו כאמור
הנושא.

הנושא הוא שם לסוגיו השונים
ש"ע: הספר יצא לאור
כינוי –גוף: הוא סיים את לימודיו
שם-המספר: שבע הוא מספר מקודש
כינוי רמז: אלה דברים משכנעים
שם-הפועל: אסור לדבר

יש מספר סוגי נשוא:
נשוא פועלי: החולה נותח בהצלחה
נשוא שמני: משה הוא המורה
(הנש' אינו פועל) – התיק כאן
"יש" ו "אין": יש לי כסף
(כשאין פועל במשפט) אין לי כסף
נשוא מורחב: בעל שתי מלים ויותר,
המהווה יחידה רעיונית אחת סוגיו:

ניב לשוני פועל עזר+שה"פ פועל+ פועל
המחבר - האורח אמור החורף
הוציא להגיע. ממשמש
לאור את - עומד לרדת ובא
ספרו החדש גשם



















הרחבה לגבי הנשוא המורחב
נשוא מורחב הוא בעל שתי מלים ויותר, המהווה יחידה רעיונית אחת.
שלושה סוגים לנשוא המורחב:
1. ניב לשוני – ניבים ופתגמים משמשים כנשוא מורחב, כאשר הם צירוף פועלי, שלא ניתן לפרקו, ואפשר לתרגמו במלה או בשתיים. דוגמאות: עשה אוזנו כאפרכסת – (הקשיב)
היא לא טמנה ידה בצלחת – (לא ויתרה)
2. פועל עזר+שם הפועל – במקרים אלה שם הפועל מכיל את העיקר שבנשוא והפועל משמש כפועל עזר.
דוגמאות: התלמידים נאלצו להתכונן – העיקר להתכונן,
הנערה היטיבה לנגן – העיקר לנגן.

פועל העזר מציין את איכות הפעולה של הנושא או צדדים בהתהוותה (תחילתה, סיומה, אפשריותה, הכרחיות)

· הרחבה לגבי משפט שמני:
האוגד היא המלה המקשרת בין הנושא לנשוא במשפט השמני.
הוא מתאים לנושא במין ובמספר דוגמה: המטרה היא ניצחון
סוגי אוגדים ותפקידיהם:
1. אוגד כינוייו: הוא, היא, הם, הן לציין הדגשה והבהרה.
בד"כ האוגד מופיע לפני הנשוא ולעיתים מופיע
אחריו לצורך הדגשה.
דוגמה: לילך היא תלמידה שקדנית
או: לילך תלמידה שקדנית היא


2. כינויי הרמז: זה, זו, אלה, אלו – יהיו אף הם אוגדים המשמשים
תחליף לאוגד נסתר.
דוגמה: תל-אביב זו עיר מעניינת

3. הפעלים: הפך, נהפך, נעשה, נהיה – משמשים כאוגד, כאשר הם משמשים שינוי והתהוות מצב חדש.
דוגמא:
הוא נעשה קרח, הנסיך הפך לצפרדע

4. "אין" ונטיותיה לציון שלילה
הביקורת על ההצגה אינה חיובית
(כל "אין" שאינו היפוך של "יש" – הוא אוגד
אין לי כסף יש לי כסף
נשוא נשוא

5. הפועל "היה" ונטיותיו לציון זמן
הסטודנטית תהיה מורה
אוגד
כדי לבדוק את תפקידו התחבירי של "היה" במשפט כדאי לשנות את המשפט להווה.
אם "היה" הופך להוא הרי לפנינו אוגד, אם ניתן להמיר "היה"
ב – "יש" בנטיותיו הרי לפנינו נשוא.
לדוגמה: דן היה חרוץ - דן הוא חרוץ
אוגד
הייתה לי מכונית לבנה - יש לי מכונית לבנה
נשוא





תרגיל בנושא עיקרי המשפט: נושא ונשוא
לפניך 15 משפטים ציין:

· "לא פשוט" ליד משפטים לא פשוטים
· "משפט שמני" ליד משפטים שמניים
· נושא, נושא סתמי, נשוא, נשוא מורחב, אוגד

1. משהו קרה לדן, כאשר נכנסנו לחדר.
2. המשכתי לקרוא, כי הספר היה מעניין.
3. לא הפרעתי לו.
4. הוחלט על השתתפות בתחרות.
5. הנער נעשה זהיר מיום ליום.
6. למרות העבודה הקשה דן אינו עייף.
7. יהיו לשרים האלה פתרונות לבעיה הנדונה.
8. הסבריו המעניינים של המורה היו מעניינים.
9. סבלנות זו מידה חשובה.
10. הודיעו שהלילה ירד גשם.
11. לטיפש לא מראים חצי עבודה.
12. שם בין עצי היער נשמע קולו של האריה.
13. את שטח האדמה הזה צירף האיכר למטע התפוזים.
14. פלוני מסר לך הודעה זו.
15. בפגישה הודיעו השרים, שהנושא יידון בישיבה הבאה.



משלימים
המשפט איננו מכיל בד"כ רק נושא ונשוא, אלא הוא "מורחב" ע"י חלקי משפט נוספים המשלימים את הנושא ואת הנשוא.

- הלוואי משלים את הנושא.
- המושאים והתיאורים משלימים את הנשוא הפועלי.
(חשוב לציין, שהלוואי משלים גם חלקי משפט נוספים שהם שמות עצם)


סכימה של המשפט הפשוט (משפט פועלי)

נושא נשוא


לוואי מושאים תיאורים

לוואים לוואים

דוגמה:
עמוד הנושא עמוד הנשוא
המגילות הגנוזות נמצאו באקראי לפני שנים אחדות
גרעין הנושא לוואי ג. הנשוא ת. אופן ת. זמן לוואי
עמוד הנשוא
על-ידי רועה בדווי במערה עמוקה.
מושא עקיף לוואי ת. מקום לוואי





נושא נשוא

המגילות נמצאו


מושא תיאורים

ע"י רועה באקראי לפני שנים במערה


לוואי לוואי לוואי

בדווי אחדות עמוקה


פירוט לגבי לוואי, מושאים ותיאורים
1. לוואי – הוא משלים של שם בכל תפקיד תחבירי: נושא, נשוא, נשוא שמני, מושא, תיאור.
דוגמאות:
- הספר שלי נקרע (הלוואי משלים נושא)
- הוא גר בבית מפואר (הלוואי משלים תיאור)
- קניתי שלוש חולצות (הלוואי משלים מושא
· הלוואי עונה על השאלות הבאות: איזה? של מי? של מה? כמה?
דוגמאות:

- שלושת הבנים נכנסו לכיתה = כמה נכנסו לכיתה?
- הספר של יוסי אבד = הספר של מי אבד?
- הילד הנבון השיב על השאלה הקשה = איזה ילד השיב על השאלה הקשה?

· הלוואי מופיע לרוב אחרי השם (הילדה היפה), אך לוואי כמות (העונה על השאלה כמה?) בא לפני השם (שלושת הבנים, כל הבנות, רוב הילדים)

· ראוי לשים לב לסוג מיוחד של לוואי, לוואי סומך. צורת סמיכות נוצרת ע"י קשר בין שני שמות ללא חציצה ביניהם. המלה הראשונה נקראת נסמך והשנייה – סומך (ראשי תיבות: נ"ס)

מבחינה תחבירית יש לראות בסמיכות יחידה אחת, שהרי כשרוצים לידע את הצירוף מיידעים את הסומך בלבד.

דוגמה:

הילדים של הכיתה אבל בסמיכות: ילדי-הכיתה










דוגמאות לשיבושים הקשורים בסמיכות


השיבוש

התיקון

הנימוק

קציני וחיילי החטיבה

קציני החטיבה
וחייליה

אין לסמוך שני נסמכים רצופים לסומך אחד מכיוון שאסור לחצוץ בין נסמך לסומכו.

בגדי השרים החדשים

הבגדים החדשים של השרים, או הבגדים של השרים החדשים.

יש להימנע מדו- משמעות.
בצירוף השגוי לא ברור, אם הכוונה לבגדים החדשים או לשרים החדשים


היום הולדת המכונת כביסה

יום-ההולדת, מכונת-הכביסה

היידוע בא רק בסומך ולא בנסמך

עורכי דינים

עורכי-דין

ריבוי בא לרוב רק בנסמך
(למשל: בתי-ספר)

ספירת קולות משתתפי
הבחירות לכנסת

ספירת הקולות של משתתפי הבחירות לכנסת

יש לפרק שרשרת סמיכויות המסרבלת את הסגנון ומערפלת את המשמעות





המושאים והתיאורים
המכנה המשותף למושאים ולתיאורים הוא היותם משלימי נשוא (לרוב נשוא פועלי). נדיר למצוא חלקי משפט אלו במשפטים שמניים.
דוגמה:
רוב הזמן את אשתי
תיאור
במשפט פשוט אחד יכולים לבוא מושאים אחדים וכן תיאורים אחדים (מאותו הסוג או מסוגים שונים).
הבחנה בין מושאים ותיאורים
· המושאים הם משלימים מוצרכים של הנשוא הפועלי. פירוש ההצרכה הוא שמלת היחס חייבת להימצא ליד הנשוא (אי אפשר להשמיטה), אין לה קבוצת בחירה (לרוב אי אפשר להחליפה במלת יחס אחרת), והפועל ומלת היחס המסוימת המצורפת אליו הם ערך מילוני.
לדוגמה: חשדתי בדן
1. ללא ב… המשפט אינו שלם.
2. אין אפשרות לומר חשד על, חשד מ, חשד אל ועוד.
3. במילון נכתב מפורשות חשד ב…

דוגמאות למלות יחס מוצרכות:
ב : חשד, זלזל, תלוי, תמך, פקפק, בגד, מאס, מעל, פגע, עסק,
בחר.
אל: התחנף, התגעגע, דיבר, פנה
אחרי: עקב, רצף
בין: השלים, הבדיל, הפריד, הבחין
· התיאורים הם משלימי הנשוא, ברובם אינם מוצרכים, והמשפט יהיה שלם גם בלעדיהם, כלומר הם אינם מחוייבים מעצם ההגדרה המילונית של הפועל.
החלוקה לתשעת התיאורים היא חלוקה על-פי המשמעות:
1. תיאור מקום: התלמיד ישב בכיתה.
2. תיאור זמן: ניפגש מחר.
3. תיאור סיבה: בגלל הלחץ בכבישים איחרתי לעבודה.
4. תיאור תכלית: נשארתי בבית כדי לנוח.
5. תיאור אופן: דיברתי אתו קשות.
6. תיאור מידה: הוא צעד שלושה קילומטרים.
7. תיאור מצב: הדוד שלח את המעטפה פתוחה.
8. תיאור תנאי: במקרה של גשם תתבטל התחרות.
9. תיאור ויתור: למרות החושך הבחנתי בדמות.

שימו לב !
לגבי השלמה מוצרכת או בלתי מוצרכת:
אם יש לפנינו חלק משפט שאנו יכולים לשאול עליו אך ורק שאלה כללית כמו: את מי? למי? על מה? - הרי לפנינו מושא
אם אנחנו יכולים לשאול שאלה ספציפית כמו: איפה? מדוע? לשם מה? – הרי לפנינו תיאור
דוגמאות:
שמעתי עליו - אפשר לשאול רק שאלה כללית: על מי שמעתי? ולכן לפנינו מושא
נסעתי שלשום לכפר-סבא – אפשר לשאול שאלות ספציפיות:
מתי נסעתי? להיכן נסעתי, ולכן לפנינו תיאור.


סדר המלים במשפט הפשוט
סדר המלים במשפט הפשוט אינו קבוע, אבל בכל זאת יש בסדר המלים מספר דברים שניתנים לקביעה.
1. הלוואי צמוד תמיד אל השם שהוא מתאר, אבל לוואי הכמות, כמו: מקצת, ארבע, שלוש, חלק, ועוד, יבואו לפניו (להוציא את המספר "אחד" שיבוא אחרי שם העצם).
2. אם המשפט פותח בחלק משלים (תיאור או מושא), וזמנו עבר או עתיד, יקדים הנשוא לנושא.
דוגמה:
(משלים פותח) – בחפירות מצדה עסקו רוב הארכיאולוגים שלנו.
(נושא פותח) – רוב הארכיאולוגים שלנו עסקו בחפירות מצדה.
3. למקום של מלות הקישור יש תפקיד חשוב במבנה המשפט, הקובע את משמעות המשפט.
דוגמה:
1. רק על עצמי לספר ידעתי (ולא על מישהו אחר)
על עצמי רק לספר ידעתי (ולא משהו אחר)
2. גם אני חושב כמוהו (וגם מישהו אחר)
אני חושב גם כמוהו (וגם כמו מישהו אחר)
אני גם חושב כמוהו (וגם עושה עוד משהו כמוהו)









תרגיל בנושא המשפט הפשוט
1. סמן: נושא, נשוא, לוואים, תיאורים במשפטים שלפניך.
שים לב להבדלים בין צמדי המשפטים.

- החום באילת כבד
באילת שרר חום כבד
- הערתי לו על התנהגותו
הערתי על התנהגותו פגעה בו
- עופר כותב יפה
הכתיבה של עופר יפה
- הטיול ייערך בשבוע הבא
הטיול בשבוע הבא יהיה להרי הנגב
- שלשום שבנו מהמסע למדבר יהודה
השיבה מהמסע למדבר יהודה שלשום נתנה לנו די זמן לנוח
- שוחחתי עמו ארוכות
השיחות עמו היו ארוכות
- הפארק באכזיב הומה במשך כל חודשי הקיץ
בקיץ בליתי באכזיב מספר ימים.

2. סמן: נושא, נשוא, לוואים, תיאורים – במשפטים שלפניך:
1. הייתה בעירנו הפגנה סוערת.
2. לאחר קבלת ההודעה התקשרנו על הממונה על הביטחון.
3. שתייה מופרזת עלולה להזיק לבריאות.
4. כלבתי נבחה בעצבנות על המטיילים בחוף הים בשל בגדיהם המשונים.
5. חדירתו של כרטיס האשראי לישראל הוא סיפור של הצלחה שיווקית.
6. בלי אור יבלו הצמחים שבביתי.
7. מאז ימי קדם הוקסמו בני תרבויות שונות מהרעיון של שימור גוויות מתים.
8. ההכנות למסיבת התלמידים הולכות ונשלמות במהירות רבה.

2. לפניך משפטים וצירופים שמניים לקויים. הסבר את הלקות
ותקן.
1. ספירת התלמידים, בחירת הנשיא, מינוי השר
2. עוזר הבמאי הצרפתי, שמלת הכלה היפה
3. אנשי ונשות העיר השתתפו בעצרת.
4. נעלמו מסמכי מזכירת ועד עובדי רשות השידור.
5. נפגשתי עם הבת-דודה שלו.
6. האורח שוחח עם שר החוץ והביטחון.