שוואים

שוואים

יש שלושה סוגים של שוואים:

• שווא נח.
• שווא נע.
• שווא מרחף.
  1. שווא נח

1.1 הגדרה
1שווא נח זהו שווא שמקורו באפס תנועה. תפקידו לסגור הברה ולהצביע על העדר תנועה. אחרי שווא נח יבוא דגש קל (=דגש הבא באותיות בגדכפ"ת ומצביע על ההגייה הפוצצת של העיצורים הללו):
מִגְדָּל, תָּכְנִית, יִשְמֹר, לִשְבֹּר וכד'.

1.2 כללים למציאת שווא נח במילה המנוקדת
1. בסוף המילה "אַת" ובכ' הסופית חסרת תנועה:
אַתְּ, מֶלֶךְ, שֶלָּךְ וכד'.
2. שני שוואים רצופים בסוף מילה, היוצרים צרור שוואים נחים:
נֵרְדְּ, קֹשְטְ; בפועל בצורות נוכחת (=גוף שני יחיד, אַתְּ) בזמן עבר: כָּתַבְתְּ, בִּקַּשְתְּ וכד'.
3. אחרי תנועה קטנה:
מִגְדָּל, תָּכְנִית, מֶרְכָּבָה, מַחְשֵב וכד'.
4. שווא ראשון מבין שני שוואים רצופים באמצע המילה:
נִכְנְסָה, תִּשְמְרוּ, יֻסְבְּרוּ וכד'.
5. אחרי תנועה גדולה מוטעמת:
תְּסַפֵּרְנָה, הַסְבֵּרְנָה וכד'.

2. שווא נע

2.1 הגדרה
שווא נע זהו שווא שמקורו בתנועה. תפקידו ליצור הברה חטופה יחד עם העיצור שהוא בא תחתיו. שווא נע הוא תנועה חטופה. אחרי שווא נע לא יבוא דגש. שווא נע נוצר כתוצאה מחוק החיטוף:
רְחוֹב (חוק החיטוף חל בפרהיסטוריה), כְּתַבְתֶּם, שָמְרָה, נִכְנְסָה, קִבְּלוּ וכד'.

2.2 כללים למציאת שווא נע במילה המנוקדת
1. בראש מילה:
רְחוֹב, כְּתַבְתֶּם, מְדַבֵּר וכד'.
2. אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת:
שָמְרָה, לָבְשָה, סוֹגְרִים וכד'.
3. שווא שני מבין שני שוואים רצופים באמצע המילה:
נִכְנְסָה, תִּשְמְרוּ, יֻסְבְּרוּ וכד'.
4. תחת אות דגושה בדגש חזק (=דגש הבא אחרי תנועה):
קִבְּלוּ, שִמְּרָה, הִסְתַּפְּרוּ וכד'.

3. שווא מרחף

שווא מרחף זהו שווא נע שהתאפס. מקורו בתנועה (כמו שווא נע), אך הוא בא אחרי תנועה קטנה (כמו שווא נח). תפקידו לסגור הברה (כמו שווא נח). אחרי שווא מרחף לא יבוא דגש (כמו אחרי שווא נע). שווא מרחף נוצר כתוצאה מפירוק צרור שוואים נעים:
בִּשְמִירָה, לִמְכִירָה, כִּדְבָרָיו, דִּבְרֵיכֶם, מַלְכֵי ישראל, בִּרְכָתוֹ, כִּתְבִי, יַעַבְדוּ וכד'.

4. זיהוי סוג השווא באמצע המילה על-פי צורת היסוד

4.1 צורת היסוד מהי?
צורת היסוד בשם עצם ובשם תואר

זוהי צורת הנפרד (לא נסמך, כלומר לא בסמיכות) ביחיד או ביחידה:
כך, למשל, צורת היסוד של המילים תַּלְמִידִים או תַּלְמידֵי (הקורס) או תַּלְמִידַי היא תַּלְמִיד.
צורת היסוד של המילים יָפָה או יָפוֹת היא יָפָה.

צורת היסוד בפועל
בעבר ובעתיד זוהי צורת הנסתר (=הוא):
כך, למשל, צורת היסוד של המילים כָּתַב או כָּתְבָה או כְּתַבְתָּם היא כָּתַב.
צורת היסוד של המילים יִכְתּׁב או תִּכְתְּבִי או יִכְתְּבוּ היא יִכְתּׁב.
בציווי זוהי צורת הנוכח (=אתה):
צורת היסוד של המילה כִּתְבִי, למשל, היא כְּתׁב.
בבינוני (=הווה) זוהי צורת היחיד:
צורת היסוד של המילים כּוֹתְבִים או כּותְבוֹת, למשל, היא כּוֹתֵב.

4.2 כללים לזיהוי סוג השווא על-פי צורת היסוד
כדי לזהות את סוג השווא באמצע המילה, יש להפוך את המילה הנתונה לצורת היסוד (ר' סעיף 4.1).

4.2.1 זיהוי שווא נח
אם השווא במילה הנתונה נשאר שווא בצורת היסוד, הוא נח.
נבדוק את השווא במילה מִטְבָּחִים. צורת היסוד של המילה הנתונה היא מִטְבָּח. השווא בעיצור ט נשאר בצורת היסוד, לכן השווא במילה מִטְבָּחִים הוא נח. שימו לב! שווא יחיד באמצע המילה בצורת היסוד הוא לעולם נח! כלומר במילה מִטְבָּח בהיותה צורת היסוד השווא הוא נח.

4.2.2 זיהוי שווא שאינו נח
לעומת זאת, אם השווא במילה הנתונה הופך לתנועה בצורת היסוד, הוא אינו נח.

4.2.2.1 זיהוי שווא נע
נבדוק את השווא במילה סָגְרָה. צורת היסוד של המילה הנתונה היא סָגַר. השווא בעיצור ג הופך לתנועה, כלומר השווא נובע מהתנועה. מכיוון שמקורו של השווא (על-פי צורת היסוד) בתנועה, והוא בא אחרי תנועה גדולה (ר' סעיף 2.2 [2]), השווא במילה סָגְרָה, הוא נע.
נבדוק את שווא במילה דִּבְּרוּ. צורת היסוד של המילה הנתונה היא דִּבֵּר. מכיוון שמקורו של השווא בתנועה, והוא בא תחת אות דגושה בדגש חזק (ר' סעיף 2.2 [4]), השווא במילה סָגְרָה, הוא נע.

4.2.2.2 זיהוי שווא מרחף
נבדוק את השווא במילה יִלְלַת (החתול). צורת היסוד של המילה הנתונה היא יְלָלָה. מקורו של השווא בתנועה (בדומה לשווא נע), אך הוא בא אחרי תנועה קטנה (בדומה לשווא נח, ר' סעיף 1.2 [3]), לכן זהו שווא מרחף.
נבדוק את השווא במילה עִזְבִי (צורת הציווי). צורת היסוד של המילה הנתונה היא עֲזֹב. מקורו של השווא בתנועה, אך הוא בא אחרי תנועה קטנה, לפיכך השווא מרחף.

לסיכום, אפשר לקבוע את סוגו של השווא על פי מקומו במילה ובהתאם למספר כללים שצריך לדעת:

א. השווא יכול לבוא בודד בהתחלת, באמצע ובסוף המילה.

• תְ....... [נע]...(השווא נע, כי מיקומו בראש המילה)
• ....תְ....[?]...(השווא יכול להיות אחד משלשת הוואים השונים: נע, נח או מרחף. קובעים אותו ע"פ הכללים הבאים:

1. ...תְּ....[נע]...(שווא תחת אות דגושה בדגש חזק הוא נע)
2. ...(ת.ג)תְ..>..[נע]...(שווא אחרי תנועה גדולה בהברה בלתי מוטעמת הוא נע)
3. ...(ת.ג+>)ת....[נח]...(שווא אחרי תנועה גדולה בהברה מוטעמת הוא נח)
4. או מרחף ראה הכללים לעיל.

• .......תְ [נח]...(השווא נח, כי הוא בסוף המילה)

ב. מצב אחר אפשרי, ששני שוואים רצופים יבואו באמצע המילה או בסופה.

• ...מְתְ... [נח..נע]... (שני שוואים רצופים באמצע המילה הראשון נח והשני נע)
• ......מְתְ [נח..נח]...( שני שוואים בסוף המילה שניהם נחים)

أهمية علم النفس وميادينه

أهمية علم النفس وميادينه
أهمية علم النفس وميادينهيهتم علم النفس بفهم الإنسان ومحاولة تغيير أو تعديل سلوكه ، كما أن الغرض الرئيسي لكل علم ومن بينها علم النفس وصف الظواهر التي يدور حولها مجال بحثه وفهمها وأسباب ظهورها ، أي أن العم يمر بمرحلتين وله جانبين :أ‌. و علم النفس قبل أي علم له ناحية نظرية تتمثل في دراسة الظواهر النفسية التي تتضح في السلوك الخارجي بغرض التوصل إلى القوانين العامة أو المبادئ التي تحكم هذه الظواهر.ب‌. وناحية تطبيقية تتمثل في الاستفادة من هذه القوانين في التحكم في السلوك الإنساني وتغييره وتوجيهه التوجيه السليم.ومن بين اهتمامات علم النفس تصميمه لمقاييس السلوك العادي في مقابل السلوك المرضى ووضع حلول لكثير من المشاكل اليومية.وتظهر أهمية علم النفس وفوائدها بصورة أوضح إذا ما استعرضنا فروعه أو ميادينه :• علم النفس العام:وهو مدخل لكل العلوم النفسية ، يهتم بدراسة المبادئ و القوانين العامة لسلوك الإنسان الراشد السوي ويحاول أن يستخلص الأسس السيكولوجية العامة للسلوك الإنساني التي تصدق بوجه عام على جميع الأفراد وبصرف النظر عن الحالات الخاصة أو المواقف الإجتماعية الخاصة التي قد تختلف من فرد إلى آخر ، فهو يدرس مثلا مبادئ التعليم وقوانينه العامة التي تنطبق على جميع حالات التعليم الإنساني ، وبصرف النظر عن الموضوع في المدرسة أو المصنع أو في الجيش فأمر يخرج عن اختصاصات علم النفس العام ومن الموضوعات الرئيسية التي يدرسها علم النفس العام الدوافع و الانفعالات و الإدراك والتعليم والتذكرة و التفكير والذكاء والشخصية.• علم النفس الفسيولوجي :يعنى بوجه عام بدراسة الأساس الفسيولوجي للسلوك الإنساني ، فهو يهتم بدراسة الجهاز العصبي ووظائفه المختاغة ،و يحاول مثلا أن يعرف كيف يحدث الإحساس وكيف ينتقل التيار العصبي في الأعصاب وكيف يسيطر المخ على الشعور و السلوك ، وهو يدرس الوظائف المختلفة للغدد الصماء وغير الصماء وكيفية تأثيرها على السلوك وهو يدرس أيضاً الأساس الفسيولوجي للدوافع وغير ذلك من الميكانزمات العصبية للنشاط النفسي.• علم النفس الفارقي:يهتم بدراسة الفروق بين الأفراد و الجماعات و السلالات و الأجناس , ويقف على أسباب تلك الفروق وطريقة تكوينها و العوامل المؤثرة فيها ويستخدم علماء النفس في هذه الدراسة الاختبارات و المقاييس السكولوجية المختلفة لقياس الذكاء والقدرات العقلية المختلفة.• علم نفس الطفل [ أو النمو]:يعنى بدراسة نمو الطفل و المراحل المختلفة التي تمر بها عملية النمو و العوامل التي تؤثر فيها و الخصائص العامة التي تميز مراحل النمو ، وتمدنا هذه الدراسات بكثير من المعلومات التي تجعلنا أكثر قدرة على فهم شخصية الطفل وسلوكه ودوافعه ، واتجاهاته في مراحل حياته المختلفة وتجعلنا أقدر على توجيهه وتربيته.• علم النفس الاجتماعي:يهتم بصفة خاصة بدراسة علاقة الفرد بالجامعة وعلاقة الجماعات بعضها ببعض ، فهو يهتم بدراسة التنشئة الاجتماعية للفرد وكيفية تأثر بالنظام الاجتماعي والحضارة بالثقافة التي ينشأ فيها ، وكيف يؤثر ذلك في تكوين اتجاهاته واعتقاداته وميوله وهو يدرس سيكولوجية الجماهير والرأي العام والدعاية.• علم النفس التطبيقي:يدرس تطبيق القوانين النفسية التي توصل إليها علماء النفس في مجالات الحياة المختلفة ومن فروعه علم النفس التربوي ، علم النفس الصناعي و التجاري و الجنائي و الحربي و الكلينكي .

من كتاب أسس علم النفس للدكتور طلعت منصور

وايضا

ماهو علم النفس الفسيولوجي؟؟؟
مصطلح علم النفس الفسيولوجي يتكون من مصطلحين ، علم النفس ، وعلم الفسيولوجيا...ومن المفيد قبل الحديث عن علم النفس الفسيولوجي أن نعرِّف كلا من علم النفس وعلم الفسيولوجيا....
علم النفس Psychology:
لعلم النفس العديد من التعريفات بسبب وجود اختلاف بين مدارس علم النفسومن التعاريف المتعددة لعلم النفس:1- إنه العلم الذي يدرس الحياة النفسية وما تتضمنه من أفكار ومشاعر وإحساسات وميول ورغبات وذكريات وانفعالات .2- إنه العلم الذي يدرس سلوك الإنسان بما يماثله من أفعال وأقوال وحركات ظاهرة وأوجه النشاط الإنساني أثناء عملية التفاعل مع بيئته.3- إنه العلم الذي يدرس سلوك الإنسان وما وراءه من عمليات عقلية.4- إنه العلم الذي يهتم بتفسير السلوك الإنساني في المواقف الحياتية المختلفة والدوافع الكامنة وراء هذا السلوك.ويلاحظ أن هذه التعاريف متكاملة مع بعضها البعض وتمثل اتجاهات مدارس علم النفس.
علم الفسيولوجيا Physiology :
العلم الذي يدرس وظائف أعضاء الكائن الحي سواء كان إنسان أو حيوان نبات.
بعد أن عرفنا علم النفس وعلم الفسيولوجيا فما الرابط الذي يربط العِلمين؟علم النفس الفسيولوجي :هو العلم الذي يدرس العلاقة بين السلوك والأعضاء من أجل إيجاد تفسير فسيولوجي أو عضوي للسلوك الإنساني.
يهدف علم النفس الفسيولوجي إلى:البحث في الأسس الفسيولوجية للظواهر النفسية الطبيعية (السوية) كالأساس الفسيولوجي لكل من التذكر والتعلم والانفعال والدافعية.كما يهدف إلى للبحث في الأسس الفسيولوجية للظواهر النفسية المرضية كالأساس الفسيولوجي لكل من الفصام والاكتئاب والوسواس ....
وبشكل عام فإن هدف علم النفس الفسيولوجي يتمحور في التعرف على الجذور الفسيولوجية للظواهر النفسية ومحاولة ترجمة السلوك الإنساني بخطاب فسيولوجي أو عضوي يستمد لغة خطابه من كل من الجهاز العصبي والجهاز الهرموني والجهاز الحواسي على وجه التحديد.
العلوم المتفرعة من علم النفس الفسيولوجي:1- علم النفس الحواسي:يهدف إلى دراسة فسيولوجية الحواس الخمس وهي الابصار والسمع والشم والذوق والاحساسات الجلدية. وتعتبر تلك الحواس الخمس الواجهة الأولى في استقبال المثيرات البيئية . كما تعمل تلك الحواس بدور هام في التأثير على الظاهرة السلوكية المسماة بالادراك Perception ولهذا عادة ما يقرن دراسة الإدراك بالبنية الفسيولوجية للحواس الخمس.
2- علم النفس الهرموني:يهدف علم النفس الهرموني إلى دراسة الهرمونات Hormones، وعلاقتها بتنظيم السلوك ومن المواضيع التي يمكن للباحثين أن يتناولها علم النفس الهرموني دراسة أثر زيادة نسبة هرمونات معينة أو نقصها أو اختلال تركيبها على السلوك الانساني.
3- علم النفس الدوائي:علم النفس الدوائي Psychopharmacology يهتم بدراسة المواد الكيميائية التي لها دور رئيسي في العمليات النفسية والتي من أهمها الناقلات العصبية والمستقبلات . كما يهدف علم النفس الدوائي بصورة خاصة إلى دراسة أثر الأدوية والعقاقير على تلك المواد الكيميائية، ويبحث عن الكيفية التي يمكن لتلك العقاقير أن تؤثر في السلوك الإنساني.
4- علم النفس العصبي:يهدف علم النفس العصبي Neuropsychology إلى دراسة الظواهر النفسية على أساس فسيولوجي عصبي . ويعتبر علم النفس العصبي الفرع الهام والرئيسي من أفرع علم النفس الفسيولوجي ، إذ أن معظم البحوث في مجال علم الفسيولوجي هي في أصلها متعلقة بدور الجهاز العصبي وذلك لأن الجانب العصبي يعتبر أهم الجوانب الفسيولوجية التي لها علاقة لصيقة بعمل الظواهر النفسية.

כתיבת מכתב

מכתב אישי ומכתב רשמי
נהוג למיין את המכתבים לפי מידת הרשמיות שבהם:
מכתב אישי מבטא קרבה, הוא אינטימי וחברי, לעומת מכתב רשמי, שנכתב על-ידי מישהו לא מוכר, מרוחק. ככל שהמוען והנמען מוכרים וקרובים זה לזה, כך המכתב אישי וחברי יותר. וככל שהמוען והנמען מרוחקים זה מזה, או שהמוען/הנמען הם מוסד, עיתון, משרד ממשלתי, חברה מסחרית וכדומה – כך המכתב רשמי יותר וכך לשונו רשמית יותר.
חלקי המכתב -
למכתבים יש מראה מיוחד. יש בהם חלקים קבועים שקל לראות ולזהות, ולפיהם אפשר לזהות את הטקסט כמכתב. חלקים אלה מאפיינים את כל המכתבים, והם יוצרים את התבנית החזותית של המכתב.
אך שימו לב להבדלים בין המכתבים השונים.
שני הסוגים, המכתב האישי והמכתב הרשמי, נבדלים זה מזה בתוכנם וגם בצורתם: יש חלקים קבועים המשותפים לכל המכתבים, ויש חלקים מיוחדים למכתבים הרשמיים.
החלקים הקבועים בכל מכתב הם:
הפנייה והברכה בתחילת המכתב
תאריך כתיבת המכתב ולעתים גם המקום שבו הוא נכתב.
גוף המכתב המכיל לעתים קרובות פתיחה וסיום
חתימה וברכה בסוף המכתב
למכתבים הרשמיים יש חלקים נוספים אופייניים:
הנדון וההעתקים.
פנייה וחתימה
המקומות שבהם בולטת ביותר נוכחותם של המוען והנמען במכתב הם הפנייה והחתימה: בפנייה מיוצג הנמען, ובחתימה מיוצג המוען.
הפנייה לנמען והחתימה (ציון השם) של המוען במכתב האישי הם ישירים, ללא ציון תפקיד או תואר. במכתב אישי הנמען והמוען רשומים בשמותיהם הפרטיים, בכינויי חיבה וכדומה, ועובדה זו מלמדת שיש ביניהם יחסי קרבה.
לעומת זאת, במכתב רשמי הפנייה לנמען היא לפי תפקידו. תחילה מוזכר השם הפרטי ושם המשפחה של הנמען, ואחר כך התפקיד: מרים נווה, מנהלת מחלקה. כך גם בחתימת המכתב הרשמי: מופיעים השם הפרטי של המוען, שם המשפחה שלו וכן תפקידו. במכתב הרשמי לא פונים לנמען בשמו הפרטי בלבד, גם אם מכירים אותו.
מילות הברכה אינן זהות בשני סוגי המכתבים. בפתיחתו של המכתב האישי נמצא מילות ברכה, כגון: הי, שלום, אהלן, ובסיומו: להתראות בקרוב, אוהבת, שלך. לעומת זאת, במכתב הרשמי מילות הברכה והפנייה הן: לכבוד, אל, אדון נכבד, אדון וגברת נכבדים, ובסיומו: בכבוד רב, בברכה.
ההבדלים האלה הם ביטוי ליחסים שבין המוען לנמען בשני סוגי המכתבים: המכתב האישי והמכתב הרשמי.
המוען והנמען מיוצגים בחלקים הקבועים של המכתב, בתחילתו ובסיומו: בפנייה, בחתימה ובברכות הנלוות אליהן. יחסים אלה מיוצגים במקומות נוספים במכתבים, לסוגיהם השונים.
פתיחה וסיום בגוף המכתב
בגוף המכתב ניתן לעתים קרובות להבחין בפתיחה ובסיום. לאחר הפנייה במכתב באה בדרך-כלל פתיחה, ולפני החתימה יבואו דברי סיום.
הפתיחה והסיום מהווים מעין מסגרת תקשורתית המתייחסת לסיבת הכתיבה, לנסיבות המכתב, להמשך ההתכתבות וכדומה.
פתיחה:
במכתב אישי הפתיחה עשויה להתייחס לסיטואציה של הכתיבה: מתי, איפה ובאילו נסיבות מתרחשת הכתיבה. לדוגמה - אני מוכרחה לכתוב לך מפני..., בזמן האחרון חשבתי עליך....
במכתב הרשמי נמצא בפתיחה ביטויים כגון: ברצוני להביא לידיעתך..., בהמשך לשיחת הטלפון בינינו ביום...; בתשובה למכתבכם בנושא...; בהתאם להנחיות שהועברו אלינו...; קיבלנו את תלונתך מיום...; הננו מאשרים בזאת כי...; וכדומה.
סיום:
במכתב אישי הכותב עשוי לספר מהן הנסיבות שהביאו אותו לסיים את המכתב: כתבתי הרבה, אני חייבת לרוץ לעבודה.
במכתב הרשמי אין מקום לסיומים כאלה, אבל גם בהם מובעת תקווה להמשך קשר, בביטויים, כגון: נודה לך אם תיענה לבקשתנו...; הואל נא לבדוק את הנושא...; נקווה שתבדקו את התלונה וכן הלאה.

סוגי טקסטים

סוגי טקסטים

בשיעור זה תכירו את סוגי הטקסטים השונים. תלמדו לזהות את נושא הטקסט ולנסחו בקצרה.
בקריאה ראשונה של הטקסט צריך הקורא לברר מהו סוג הטקסט .
קביעת סוג הטקסט מאפשרת לקורא להבחין באופיו ובמגמתו העיקריים של הטקסט ומסייעת לו להתייחס לכתוב בהתאם לכך.
קיימים סוגים שונים של טקסטים, כגון: ביקורתי, עיוני, אגדי, אינפורמטיבי, טיעוני,חוויתי, דיון בבעיה, תעמולה, תגובה, ידיעה (עיתונאית), פרסומת, מדריך ומפעיל וכו'.
קראו את שני הטקסטים שלפניכם וענו בקבוצת הדיון: מה ההבדל בין שני הטקסטים?

טקסט ראשון: יופי של צפרדע
ציירתי צפרדע
בעשב השופע.
ואמא אמרה:
"זה יופי של עכבר!
אתה ממש מוכשר!"
"אמא, זה צפרדע
זה לא עכבר!"
הראיתי לאבא
את הצפרדע
בעשב השופע.
אבא הביט בציור וחשב"
"לפי האזנים והזנב
זה יופי יש ארנב!"
ואני ציירתי צפרדע
כמו שאני יודע.

טקסט שני:צפרדע
משפחת הצפרדעים היא המשפחה הגדולה ורבת המינים שבכל המשפחות הכלולות במחלקת הדו חיים: יש בה כ-600 מינים, הנפוצים ברחבי העולם. בסוג צפרדע לבדו יש כ-250 מינים. "צפרדע גלית", החיה בקמרון שבאפריקה, היא הגדולה שבצפרדעים: אורכה מגיע ל-30 סנטימטרים ומשקלה ל-2 קילוגרמים;
הקטנה שבצפרדעים, החיה אף היא באפריקה, ארכה רק 2.5 סנטימטרים.


סיכום ביניים:שני הטקסטים עוסקים במראה הצפרדע, אבל אם עניתם נכון, שמתם לב שהטקסט הראשון הוא שיר חוויתי והשני הוא מדעי, המוסר מידע ונתונים.כלומר, קיימים סוגים שונים של טקסטים. בכל טקסט בוחר הכותב להציג את דבריו/דעתו בצורה שונה.

סוגי טקסטים
טקסט סיפורי נועד לספר לקורא סיפור כלשהו, דמיוני או מציאותי. הטקסט מתאפיין בתיאור של רגשות ומצבים, בריבוי פעלים ובלשון ציורית. לדוגמה: מעשייה, אגדה, סיפור מעשה וכדומה.
טקסט מידע הוא טקסט המוסר "אינפורמציה" (מידע, הודעה,ידיעות והסברים). מטרתו העיקרית של טקסט זה היא להציג עובדות בלי מעורבות אישית של הכותב. טקסט מידע מצוי בעיקר באנציקלופדיות, בספרי לימוד, באינטרנט ובמקורות נוספים.
טקסט טיעון הוא טקסט המציג את עמדתו של הכותב בנושא מסוים. הטקסט מציג את דעתו / השקפתו האישית של הכותב בנושא מסוים. בטקסט מסוג זה יש הבעה סובייקטיבית.מטרתו של כותב הטקסט היא לשכנע את הקורא.סוג זה של כתיבה מתאפיין בהצגת טיעונים, דעות ומסקנות.


משימה:
א. קראו את הטקסטים הבאים וקבעו את סוגם.
1. רחל המשוררת
רחל המשוררת נולדה ברוסיה בשנת 1890 ועלתה ארצה בשנת 1909. היא קיימה בגופה את אחד מעיקריה של העלייה השנייה: "היא ויתרה על עיסוקה "הרוחני" – הכתיבה- לטובת האדמה, ולשם כך הצטרפה לקבוצת "כינרת". רחל אהבה מאוד את הכינרת, וברבים משריה אנו מוצאים ביטוי לאהבה זו. משנת 1913 היא נסעה לצרפת כדי ללמוד חקלאות וציור. היא למדה בבית ספר חקלאי בטולוז. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה, לא יכלה רחל לחזור ארצה ונאלצה לשוב לרוסיה. תלאותיה ומצוקתה פגעו בבריאותה, והיא חלתה במחלת השחפת. בשנת 1919 שבה ארצה לקבוצת דגניה. לאחר זמן מה היא נאלצה לעזוב את קבוצת דגניה עקב מחלתה. רחל התגוררה בירושלים ובת"א, שכבה בבית חולים בצפת, ולפני מותה בשנת 1931 הוחזרה לדגניה. שנותיה האחרונות עברו עליה בבדידות ובייסורים. משאלתה האחרונה של רחל הייתה להיקבר מול הכינרת האהובה עליה, ואכן בקשתה זו התמלאה

מהו סוג הטקסט?

טקסט מידע
טקסט טיעוני
טקסט סיפורי

נא לבחור תשובה

2.שלוש עצות של תרנגול/ סיפור עם מפי יהודי פולין
יום אחד ראה פלוני תרנגול מנקר בזגוגית חלונו פתח את החלון ותפסו. ראה שרגליו קשורות ברצועה. פצה התרנגול את פיו ואמר: "אם תתיר את רגלי ותשלח אותי לחופשי, אתן לך שלוש עצות שיהיו לך למועיל."
ומה הן? שאל האיש.
קודם לכן, אמר התרנגול, הישבעי לי, שאכן תשחררני. נשבע לו.
אמר התרנגול: עצה ראשונה, בדברים שלא ייתכנו – אל תאמין!
עצה שניה, דבר שאין להשיבו- אל תהרהר אחריו!
עצה שלישית,מה שלמעלה מיכולתך – אל תעשה!
שחרר האיש את התרנגול. קפץ זה ועמד על ענף של עץ, צחק ואמר, אי לך, אדם. פתי מאמין לכל דבר. בגרוני שמור אוצר של יהלומים ואתה שלחת אותי לחופשי.
בוש אותו אדם על כסילותו, מיהר וקפץ לתפוס את התרנגול. התעופף זה ועמד על ענף גבוה. טיפס אחריו האיש על העץ עד שנשבר ענף תחתיו. נפל ארצה ונחבל.
שוטה שבעולם, צחק התרנגול, טרם עברו עשר דקות מאז שמעת עצותיי וכבר שכחת את כולן: האמנת בדבר לא ייאמן- כלום יתכן, שבגרונו של תרנגול שמור אוצר?! התחרטת על ששחררת אותי,וניסית לטפס על ענפים שהתנודדו תחת כובד משקלו של תרנגול.

קבעו: מהו סוג הטקסט?
טקסט מידע
טקסט טיעוני
טקסט סיפורי
נא לבחור תשובה

3. קרייריסטית וקרייריסט/ יהודית אברהמי - עינת לאחר שהדיון בהבדלים בין עבודה לקריירה הוביל לתגובות הנוגעות להבחנה בין תפקיד עקרת הבית לבין קריירה בעלת סטטוס בחברה, אני מבקשת להוסיף הבחנה נוספת המשקפת את היחס לנשים העובדות מחוץ למשק ביתן (עקרת בית בעיני היא אישה שעובדת בביתה): המושג קרייריסטית שונה מאד מהמושג קרייריסט. נכון להיום, אשה הלוקחת את עבודתה ברצינות, ועובדת יום עבודה ארוך, ואולי גם מדי פעם שעות נוספות, נקראת קרייריסטית, כשמשמעות המושג הוא שהיא נעדרת מהבית שעות רבות מדי, שהדבר הוא "על חשבון המשפחה", קרי, העבודה חשובה לה יותר מאשר המשפחה. גבר העובד באותה מתכונת לא ייקרא קרייריסט אלא "רציני", "מסור לעבודה" "משקיען", ועוד ביטויים המצביעים על ההשקעה, אך אינם מתייחסים למחיר שמשלמת המשפחה על העדרותו מהבית. המסקנה: על פי המוסר הכפול הרווח, מצופה שהגבר ייעדר לשעות רבות, ולפיכך אין זה מקובל למתוח ביקורת על כך שעיקר עיסוקו בעבודה , קרי בספירה הציבורית, ולא בספירה הפרטית, שהיא הבית. לגבי נשים עובדות - המצב הפוך, והחברה מעמיסה רגשות אשם על נשים אשר אינן נמצאות ברוב שעות היום בבית.
גם פה עליך לקבוע את סוג הטקסט:
טקסט מידע
טקסט טיעוני
טקסט סיפורי

נא לבחור תשובה


ב. עברו כל אחד מטקסטים אלה, נסחו במשפט אחד את נושא הטקסט. עשו זאת בקבוצת הדיון.
ג. סמנו לגבי כל אחד מן המשפטים שלפניכם אם הוא נכון או לא נכון:
1. טקסט סיפורי מתאפיין לרוב בעובדות.
2. טקסט מידע כתוב בלשון ציורית.
3. טיעוני ניתן למצוא את דעתו של הכותב.
4. טקסט מידע מצוי בעיקר באנציקלופדיות, בספרי לימוד ובאינטרנט.
5. טקסט מידע נקרא גם טקסט אינפורמטיבי.
6. בטקסט טיעון יש הבעה אובייקטיבית של כותב/ת הטקסט .
7. בטקסט מידע יש הבעה סובייקטיבית.

לסיכום בשיעור זה הכרנו את סוגי הטקסטים הקיימים ומאפייניהם.

مواقع رائعة

http://www.tarabi.net/Lesson-3.html