יש שלושה סוגים של שוואים:
- שווא נח.
- שווא נע.
1.1 הגדרה
1שווא נח זהו שווא שמקורו באפס תנועה. תפקידו לסגור הברה ולהצביע על העדר תנועה. אחרי שווא נח יבוא דגש קל (=דגש הבא באותיות בגדכפ"ת ומצביע על ההגייה הפוצצת של העיצורים הללו):
מִגְדָּל, תָּכְנִית, יִשְמֹר, לִשְבֹּר וכד'.
1.2 כללים למציאת שווא נח במילה המנוקדת
1. בסוף המילה "אַת" ובכ' הסופית חסרת תנועה:
אַתְּ, מֶלֶךְ, שֶלָּךְ וכד'.
2. שני שוואים רצופים בסוף מילה, היוצרים צרור שוואים נחים:
נֵרְדְּ, קֹשְטְ; בפועל בצורות נוכחת (=גוף שני יחיד, אַתְּ) בזמן עבר: כָּתַבְתְּ, בִּקַּשְתְּ וכד'.
3. אחרי תנועה קטנה:
מִגְדָּל, תָּכְנִית, מֶרְכָּבָה, מַחְשֵב וכד'.
4. שווא ראשון מבין שני שוואים רצופים באמצע המילה:
נִכְנְסָה, תִּשְמְרוּ, יֻסְבְּרוּ וכד'.
5. אחרי תנועה גדולה מוטעמת:
תְּסַפֵּרְנָה, הַסְבֵּרְנָה וכד'.
2. שווא נע
2.1 הגדרה
שווא נע זהו שווא שמקורו בתנועה. תפקידו ליצור הברה חטופה יחד עם העיצור שהוא בא תחתיו. שווא נע הוא תנועה חטופה. אחרי שווא נע לא יבוא דגש. שווא נע נוצר כתוצאה מחוק החיטוף:
רְחוֹב (חוק החיטוף חל בפרהיסטוריה), כְּתַבְתֶּם, שָמְרָה, נִכְנְסָה, קִבְּלוּ וכד'.
2.2 כללים למציאת שווא נע במילה המנוקדת
1. בראש מילה:
רְחוֹב, כְּתַבְתֶּם, מְדַבֵּר וכד'.
2. אחרי תנועה גדולה בלתי מוטעמת:
שָמְרָה, לָבְשָה, סוֹגְרִים וכד'.
3. שווא שני מבין שני שוואים רצופים באמצע המילה:
נִכְנְסָה, תִּשְמְרוּ, יֻסְבְּרוּ וכד'.
4. תחת אות דגושה בדגש חזק (=דגש הבא אחרי תנועה):
קִבְּלוּ, שִמְּרָה, הִסְתַּפְּרוּ וכד'.
3. שווא מרחף
שווא מרחף זהו שווא נע שהתאפס. מקורו בתנועה (כמו שווא נע), אך הוא בא אחרי תנועה קטנה (כמו שווא נח). תפקידו לסגור הברה (כמו שווא נח). אחרי שווא מרחף לא יבוא דגש (כמו אחרי שווא נע). שווא מרחף נוצר כתוצאה מפירוק צרור שוואים נעים:
בִּשְמִירָה, לִמְכִירָה, כִּדְבָרָיו, דִּבְרֵיכֶם, מַלְכֵי ישראל, בִּרְכָתוֹ, כִּתְבִי, יַעַבְדוּ וכד'.
4. זיהוי סוג השווא באמצע המילה על-פי צורת היסוד
4.1 צורת היסוד מהי?
צורת היסוד בשם עצם ובשם תואר
זוהי צורת הנפרד (לא נסמך, כלומר לא בסמיכות) ביחיד או ביחידה:
כך, למשל, צורת היסוד של המילים תַּלְמִידִים או תַּלְמידֵי (הקורס) או תַּלְמִידַי היא תַּלְמִיד.
צורת היסוד של המילים יָפָה או יָפוֹת היא יָפָה.
בעבר ובעתיד זוהי צורת הנסתר (=הוא):
כך, למשל, צורת היסוד של המילים כָּתַב או כָּתְבָה או כְּתַבְתָּם היא כָּתַב.
צורת היסוד של המילים יִכְתּׁב או תִּכְתְּבִי או יִכְתְּבוּ היא יִכְתּׁב.
בציווי זוהי צורת הנוכח (=אתה):
צורת היסוד של המילה כִּתְבִי, למשל, היא כְּתׁב.
בבינוני (=הווה) זוהי צורת היחיד:
צורת היסוד של המילים כּוֹתְבִים או כּותְבוֹת, למשל, היא כּוֹתֵב.
4.2 כללים לזיהוי סוג השווא על-פי צורת היסוד
כדי לזהות את סוג השווא באמצע המילה, יש להפוך את המילה הנתונה לצורת היסוד (ר' סעיף 4.1).
4.2.1 זיהוי שווא נח
אם השווא במילה הנתונה נשאר שווא בצורת היסוד, הוא נח.
נבדוק את השווא במילה מִטְבָּחִים. צורת היסוד של המילה הנתונה היא מִטְבָּח. השווא בעיצור ט נשאר בצורת היסוד, לכן השווא במילה מִטְבָּחִים הוא נח. שימו לב! שווא יחיד באמצע המילה בצורת היסוד הוא לעולם נח! כלומר במילה מִטְבָּח בהיותה צורת היסוד השווא הוא נח.
4.2.2 זיהוי שווא שאינו נח
לעומת זאת, אם השווא במילה הנתונה הופך לתנועה בצורת היסוד, הוא אינו נח.
4.2.2.1 זיהוי שווא נע
נבדוק את השווא במילה סָגְרָה. צורת היסוד של המילה הנתונה היא סָגַר. השווא בעיצור ג הופך לתנועה, כלומר השווא נובע מהתנועה. מכיוון שמקורו של השווא (על-פי צורת היסוד) בתנועה, והוא בא אחרי תנועה גדולה (ר' סעיף 2.2 [2]), השווא במילה סָגְרָה, הוא נע.
נבדוק את שווא במילה דִּבְּרוּ. צורת היסוד של המילה הנתונה היא דִּבֵּר. מכיוון שמקורו של השווא בתנועה, והוא בא תחת אות דגושה בדגש חזק (ר' סעיף 2.2 [4]), השווא במילה סָגְרָה, הוא נע.
4.2.2.2 זיהוי שווא מרחף
נבדוק את השווא במילה יִלְלַת (החתול). צורת היסוד של המילה הנתונה היא יְלָלָה. מקורו של השווא בתנועה (בדומה לשווא נע), אך הוא בא אחרי תנועה קטנה (בדומה לשווא נח, ר' סעיף 1.2 [3]), לכן זהו שווא מרחף.
נבדוק את השווא במילה עִזְבִי (צורת הציווי). צורת היסוד של המילה הנתונה היא עֲזֹב. מקורו של השווא בתנועה, אך הוא בא אחרי תנועה קטנה, לפיכך השווא מרחף.
- תְ....... [נע]...(השווא נע, כי מיקומו בראש המילה)
- ....תְ....[?]...(השווא יכול להיות אחד משלשת הוואים השונים: נע, נח או מרחף. קובעים אותו ע"פ הכללים הבאים:
- ...תְּ....[נע]...(שווא תחת אות דגושה בדגש חזק הוא נע)
- ...(ת.ג)תְ..>..[נע]...(שווא אחרי תנועה גדולה בהברה בלתי מוטעמת הוא נע)
- ...(ת.ג+>)ת....[נח]...(שווא אחרי תנועה גדולה בהברה מוטעמת הוא נח)
- או מרחף ראה הכללים לעיל.
- .......תְ [נח]...(השווא נח, כי הוא בסוף המילה)
ב. מצב אחר אפשרי, ששני שוואים רצופים יבואו באמצע המילה או בסופה.
- ...מְתְ... [נח..נע]... (שני שוואים רצופים באמצע המילה הראשון נח והשני נע)
- ......מְתְ [נח..נח]...( שני שוואים בסוף המילה שניהם נחים)
الموقع حلو كثير ..وفي كثير معلومات مفيدة ..بالتوفيق.ومع تحياتي " غدير قرمان "
ردحذف